להדליק אש בעזרת מקל -אש ופרח סביון יבש? לבנות מחסה נגד הגשם? גדר מענפים? חץ וקשת? צמיד עם מצפן? שעון שמש?

לפני כשבועיים הגעתי לבית ספר בצפון לצפות בשיעור של כיתה ה' בתוכנית " קשרים" .

המחזה היה מרהיב ומרגש.

סיפור המסגרת שהילדים קיבלו: אתם נמצאים במדבר בטיול. הולך להיות קר מאוד  וקצת גשום בלילה.

הציוד שברשותכם: מקל אש, שמיכות מילוט, מסור קטן וחבלים.

עליכם ביחד כקבוצה למצוא פתרונות לעבור את הלילה בשלום. נבחר תלמיד ע"י הילדים ששימש כראש השבט. לאחר דיון עם מקל אינדיאני, בו הם החליטו מה עליהם לעשות, הוא חילק אותם לקבוצות.

הילדים החלו לעבוד מייד.

קבוצה אחת התחילה לקושש עצים קטנים, פרחי סביון יבשים, קש שמצאו וביחד ניסו להדליק אש למדורה.

קבוצה שנייה החלה לאסוף ענפים גדולים והחלו לקשור את הענפים בצורת אוהל , עליו תכננו לקשור ולמתוח שמיכות מילוט.

קבוצה שלישית החלה להכין שעון שמש על הקרקע , במטרה לדעת מה השעה, ועל פי השעה וכוון השמש לדעת מה כיווני רוחות השמים, על מנת למקם את המחסה בכוון נכון נגד השמש.

המראה היה כמו מחזה מקן נמלים, הילדים עמלו, פעלו, לעתים התווכחו , הסכימו, לא הסכימו…

והמדריך התרוצץ ביניהם לעזור, לכוון, לגשר ולהלחיץ מעט בזמנים- כי החושך תכף יורד….

לאחר שעה וחצי היו תוצרים. הילדים יכלו להיות גאים במחסה שבנו, שהספיק כמעט לכל הקבוצה, הייתה להם אש קטנה לחימום, והם אף הצליחו למקם את המחסה עם הפנים לצפון- משם הגשם לרוב פחות מגיע…

לבסוף ישבו במעגל  עם המדריך וסיכמו את החוויה שעברו. מה היה קשה, כיצד פתרו חילוקי דעות. איך הרגישו כשדעתם לא התקבלה וכו'…

במשך שעה וחצי ,אני אישית עברתי חוויה מאוד מרגשת.

כשבניתי את התוכנית בשיתוף עם גיא סרוסי, המראה הזה בדיוק, היה לנגד עיניי….קבוצת ילדים שעוברים תהליך של גיבוש ותהליכים חברתיים מצד אחד , ומצד שני העצמה אישית. ילדים שיוצאים באמצע היום מהכיתה לחצר ולטבע. פועלים, עמלים , מייצרים, מפעילים את הדמיון והיצירתיות, בחוץ, באבק, בטבע….